ביטוח חיים ומשכנתא

אין אדם יודע עת פקודתו.

מטבע הדברים, איננו מתעסקים במחשבות על הגרוע מכל, אולם המודעות לצורך בהבטחת עתיד משפחתנו והחשש לגורלם עם לכתנו מהעולם הזה, מחייבת אותנו, כל אחד לפי יכולתו, להכין מבעוד מועד מקורות הכנסה חילופיים ליקירינו.

אחד מהמקורות הללו הוא ביטוח חיים. מדובר בחוזה ביטוח לפיו במקרה של מוות בטרם עת (בדרך כלל גיל 65), מתחייבת חברת הביטוח לשלם את סכום הביטוח, לידי מי שנקבע מראש על ידי המבוטח (המוטבים).

ישנם גם ביטוחי חיים שנערכו כדי להבטיח שהתחייבויותיו של המבוטח לא יפלו על יקיריו לאחר מותו, כמו פוליסות לביטוח חיים צמודות הלוואות משכנתא, במסגרתן מובטח ללווה, כי במקרה של מותו בטרם עת, חס וחלילה, תפרע חברת הביטוח את יתרת ההלוואה בבנק. חשוב לציין כי מרבית הבנקים עומדים על רכישת ביטוח חיים מייד עם נטילת ההלוואה, ולפיכך אף אם לא ידוע לכם אודות עריכת פוליסה מעין זו, חשוב לברר את הדבר מול משרד הבקיא בתחום אשר יוכל לנתח את התשלומים והדו"חות השנתיים ולאתר את הפוליסה, במידה וקיימת.

יש לציין כי תגמולי ביטוח המשולמים מכוח פוליסת ביטוח חיים, במקרה מותו של המבוטח, אינם נכללים בגדר "נכסי העיזבון" ולכן ככלל אינם משולמים ליורשי המבוטח אלא לידי מוטביו, כאמור לעיל, כפי שנקבעו על ידו בעת עריכת הביטוח או במהלך תקופת הביטוח.

אלא שלמרבה הצער, ביום פקודה, מגלים המוטבים כי חברת הביטוח אינה ממהרת לשלם להם את הכספים המובטחים בטענות מטענות שונות ובעיקר בטענה של "העלמת מידע" רפואי מצד המבוטח-המנוח בעת עשיית הביטוח.

על פי רוב, מדובר בטענות שאינן פוטרות את חברת הביטוח מחבות אולם לשם הפרכתן, יש להכיר את הוראות חוק חוזה הביטוח ואת ההלכות שנקבעו בבתי המשפט במרוצת השנים.

במידה ונדחתה תביעתכם מכל סיבה שהיא, לתשלום תגמולי ביטוח חיים בגין פטירת יקירכם, יש לפנות לייעוץ אצל עו"ד המתמחה בתחום ביטוח החיים, ולקבל סיוע ביחס לאופן ההתמודדות עם הטענות השונות ותקיפתן בדרך המיטבית.

תקופת ההתיישנות על תגמולי ביטוח הנה שלוש שנים ממועד הפטירה – ולכן עם כל הצער והאבל עמו מתמודדת המשפחה, יש להקדים ולברר את הזכויות הרלוונטיות.