רשלנות? בית החולים 'ויתר' על צילום רנטגן והקשישה נותרה משותקת

את הסיפור הבא לא תשכחו לעוד הרבה זמן: אשה שנפלה בביתה, נחבלה בראשה ובידה ואף איבדה את ההכרה מובהלת בדחיפות לבית חולים. שם היא עוברת צילומים ומועברת מרופא לרופא עד שחרורה. לסיפור הפסטורלי הוסיפו את העובדה שהרופאים סה"כ 'שכחו' לבדוק ולצלם איבר אחד. הטיפול הלקוי הוביל לפגיעה בעצבים ולהתדרדרות במצב הרפואי. זהו סיפורה של צ', קשישה בת כ-86, שנפלה בביתה [ת"א (ת"א) 62170-01-12].

צ' הובהלה לבית-חולים מרכזי בארץ שם היא עברה בדיקת CT ראש, צילום עמוד שדרה מותני ואשפוז למשך ארבעה ימים. בסופם היא הועבדה למוסד שיקומי.

לאחר כשלושה שבועות במוסד היא החלה להרגיש חולשה בידיים וברגליים. היא פונתה במהירות לבית-חולים אחר, שם נדהמו לגלות בבדיקת CT של עמוד שדרה צווארי כי היא סובלת משברים בחוליות הצוואר, כולל שבר דחוס שחדר לתעלת העצבים וגרם לשיתוק בארבע הגפיים.

רשלנות הרופאים הובילה לפגיעה בעצבים ולשיתוק בארבע הגפיים

צ' עברה ניתוח לקיבוע חוליות הצוואר אך נותרה משותקת ברגליה ומרותקת לכיסא גלגלים ומאז היא מאושפזת בבית חולים סיעודי.

צ' החליטה לתובע את בית החולים הראשון שטיפל בה, בטענה כי הוא התרשל שעה שלא ביצע צילום רנטגן של אזור הצוואר. במקרים שאישה מבוגרת מגיעה עם פגיעות ראש וכתפיים – חובה על בית החולים לבדוק את האזור המחבר. לוּ הרופאים היו מתנהגים בצורה סבירה, אזי ניתן היה לאתר את השבר ולמנוע פגיעה בעצבים והתדרדרות רפואית.

מנגד הופיעו עורכי-הדין של הנתבעת, המדינה – שבית החולים שייך לה, וטענו כי הם פעלו "בהתאם לנהלים", וכי הרשלנות היא של המוסד השיקומי אליו הועברה.

לשאלת צילום עמוד השדרה הצווארי של צ', פסק השופט כי צריך היה לבצע צילום שכזה. הרופאים היו צריכים לחשוד שצ' נפגעה גם בצוואר, ולבצע בדיקת אורתופד, כולל בדיקה של עמוד השדרה כמקובל. זה רק הגיוני שיפעלו כך, כי צ' התלוננה בקבלתה למיון על כאבים בגוף ובגפיים והיא אף התקשתה לעמוד. צ' אינה צעירה והיא סובלת מאוסטאופורוזיס ומחולשת עצם, וכל נפילה של אישה בגילהּ – מסוכנת.

הנתבעת טענה בתוקף כי מרשתם פעלה "לפי הספר". כלומר, ההנחיות הקליניות לפיהן היא עבדה ועובדת תומכות בגרסתה. אם חשבתם שהשופט יתעצל ולא יפתח את ההנחיות – הרי שטעיתם. השופט קרא את ההנחיות ובסופן הגיע למסקנה לפיה פרשנות סבירה שלהן דווקא מחייבת את המסקנה כי היה מקום לבצע צילום.

בעת ביצוע בדיקת 'קשיון עורף' – צ' לא התלוננה על כאב בעת הזזה, תירצה הנתבעת. לעיתים משתלם לצד להליך משפטי להעלות טענות רפואיות. לא תמיד הצד השני, באי-כוחו או אפילו השופט רוצים באמת להתעמק במונחים הרפואיים המסובכים. כפי שכבר הצלחתם לנחש, השופט לא נפל למלכודת זו, ופסק כי בדיקת קשיון העורף בודקת פגיעה גולגלתית ולא פגיעה בחוליות הצוואר. כלל לא ברור מה היקף הבדיקה שנערכה לחוליות הצוואר ועל מה מעיד העדרו של קשיון העורף, שכן צ' נבדקה על-ידי רופאה מתמחה בנוירולוגיה שהייתה בשנה שנייה מתוך חמש-שש שנות התמחות.

מדוע בית החולים הראשון לא ערך בדיקה נוספת של עמוד השדרה או אפילו לא נבחנה אפשרות לפגיעה אורתופדית או עצבית לאחר שלושה ימי אשפוז קשים של צ'? בדקנו את הצוואר, טענה הנתבעת, ונמצאה תזוזה חופשית וכך אפילו נכתב במסגרת גיליון בדיקה ומעקב שלנו. שוב תפס השופט את הנתבעת 'לא מדייקת'. המילים "תזוזה חופשית" מתייחסות בכלל לכתפיים.

בנוסף השופט פסק כי המוסד השיקומי לא אחראי. מבחינה דיונית, הנתבעת לא הגישה חוות דעת רפואית שתתמוך בטענה זו וטענה כזו הייתה צריכה להעלות בשלבים המוקדמים של ההליך. כמו-כן הנתבעת לא הגישה מסמכים בעניין ולא הזמינה עדים בנושא זה.

קו ההגנה האחרון של הנתבעת היה, שימו לב, כי "לא יכול להיות מצב שנשברו חוליות בעמוד השדרה בלי שהיא תצעק לשמיים […]".

אולי זה דווקא כן אפשרי.

עובדה – השופט פסק, בהסתמך על חוות דעת מומחה התובעת, כי צ' לא התלוננה על כאבים מפני שהשבר היה בעמדה טובה יחסית, ללא תזוזה בשלב הראשון, והואיל והכאבים "מוסכו" על-ידי כאבים אחרים.

צ' פוצתה בסכום של כ-700,000 ₪, המורכב מפיצוי, שכר-טרחת עו"ד והוצאות משפט. אם נפגעתם, דאגו שיערכו לכם את כל הבדיקות האפשריות ואל תהססו לשאול, וכמובן דאגו לקבל את השירות המשפטי המקצועי והראוי ביותר.

 

התמונה צולמה על ידי: US Army Africa  |  קישור לתמונה
פורסם בקטגוריה עדכוני פסיקה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.