"אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם" – בית המשפט הטיל על ארגון הטרור "חמאס" אחריות בתביעה נזיקית

בוקר יום חמישי, 21 בנובמבר 2002, קו 20 בירושלים. מחבל מתאבד עולה לאוטובוס הומה אדם, מבוגרים וטף ומתאבד. אחד-עשר בני אדם נהרגו ומעל ל-30 נפצעו. בין ההרוגים היו אילן פרלמן ז"ל, בן ה-8, וסבתו קירה פרלמן ז"ל, בת ה-67.

בני המשפחה הגישו תביעה כנגד ארגון ה"חמאס" לבית המשפט המחוזי בירושלים, שנדונה על ידי סגן הנשיא, כב' השופט דרורי, אשר בחן כיצד ניתן לכמת את נזקם של הקורבנות, ואת צערם ואבלם של בני משפחותיהם [ת"א 3050-09].

תביעה כנגד החמאס - לפיצוי קרובי המנוחים שנהרגו בפיגוע בקו 20 בירושלים

איך מוכיחים שחמאס אחראי בנזיקין?

ארגון החמאס לא הגיש כתב הגנה מטעמו, ועל כן ניתן היה, מבחינה משפטית, לפסוק כי הוא האחראי לביצוע הפיגוע ולחייבו בדין, לאור גזיר עיתון שצירפו התובעים, אמו של אילן ואחיו, בו צויין כי החמאס נטל אחריות לפיגוע.

אמנם, השופט לא הסתפק בכך ובחן גם את פסק דינו של בית הדין הצבאי, שהרשיע את הסייען לפיגוע, וקבע כי פעל מטעם החמאס, ולאור זאת קבע כי החמאס אחראי לביצוע הפיגוע האיום.

על מה בדיוק חמאס ישלם?

בית המשפט בחן בפסק הדין את רכיבי הנזק, לפי המקובל בתביעות נזיקיות. מרכזו של פסק הדין הוקדש לשניים: הפסד ההשתכרות לעתיד של אילן ופיצוי בגין אובדן תוחלת החיים, עבור אילן וקירה:

בסיס השכר לקטין, אשר במסגרתו יחושבו הפיצויים, הוא "השכר הממוצע במשק". האם אילן היה משתכר ברף שכר זה או אף יותר מכך? תלוי את מי שואלים. האם השכולה טענה כי בנה יכול היה להשתכר מעבר לשכר זה, שכן השתתף בסדנאות למחוננים, אהב ספורט ואסטרונומיה, ושאף להיות עורך דין מצליח. לפיכך, העמידו התובעים את תביעתם לפי שכר חודשי בסך 10,000 ש"ח.

השופט, אשר הסתמך על פסיקה ענפה בעניין, פסק כי לאור גילו הרך של אילן ז"ל, טרם הוכחו התכונות הנדרשות לצורך פיצוי שמעבר לשכר הממוצע במשק. מהן אותן התכונות? חריצות, התמדה, קשר טוב עם בני אדם, כושר ארגון ו"כיוצא באלה תכונות המסייעות להצלחה", ולכן העמיד את שכרו לפי השכר הממוצע במשק במועד פסק הדין – 9,628 ש"ח.

נציין עוד, כי בתביעה עבור מנוח צעיר – נערך החישוב לפי 30% מרף השכר שנקבע, המבטא את החלק אותו חוסך האדם מתוך שכרו (לאחר ניכוי הוצאות מחיה ומגורים). לאור עקרונות אלה, פסק השופט כי הפסדי השתכרותו של אילן ז"ל עומדים על סך של 937,370 ש"ח.

אשר לפיצוי בגין אובדן תוחלת החיים, אשר נגרם בגין הפיגוע ונמדד עד לתום תוחלת החיים של המנוחים, סקר השופט את ערכי הפיצוי, הנעים הבין 6,000 ש"ח ל-10,000 ש"ח לשנה שנגדעה, והעמיד את הפיצוי ברף הגבוה, כך שעבור אילן ז"ל נפסקו 720,000 ש"ח ועבור קירה ז"ל 170,000 ש"ח.

נציין כי השופט פסק בנקודה זו, שאין להוסיף על הפיצוי רכיב נוסף, עבור 'כאב וסבל', הניתן רק למנוחים שסבלו משך זמן טרם מותם, ובמקרים מסויימים פחות מכך, אם הבינו את העומד לקרות ונחרדו. במקרה זה, קבע השופט כי הפיצוי עבור כאבם וסבלם של המנוחים נכלל בפיצוי שנקבע לעיל.

רכיב פיצוי נוסף נקבע עבור כאבה וסבלה של האם השכולה, לפי הכללים המשפטיים המצרפים את קרובו של המנוח, כנפגע משני, במקרים בהם מותו הותיר בו השפעה נפשית קשה. האם הינה מוסיקולוגית, אשר בעת הפיגוע עבדה כאחראית משמרת בסופרמרקט, ולאחר הפיגוע עזבה את עבודתה ולא הצליחה לשוב עוד לעבודה. לפיכך נקבעו גם לאם פיצויים, בסך 500,000 ש"ח.

אשר לאח השכול של אילן ז"ל, קבע השופט כי "אומנם אובדן אח הינו אירוע מצער מאין כמותו, וסביר להניח כי זה הוא האירוע הקשה ביותר אותו חווה האח בחייו, אך עם זאת, אין הדבר שקול כלל לאובדן של ילד, פרי בטן" ועל כן לא קבע לו פיצוי בגין כאב וסבל.

כמו כן, לאור העובדה כי הוצאות הקבורה משולמות על ידי הביטוח הלאומי, לא הוסיף השופט פיצוי, כבקשת התובעים, בגין הוצאות האזכרה הנערכת מדי שנה. בסופו של יום, עומד הפיצוי הכולל לתובעים על סך 2,327,370 ש"ח.

ולכם, משפחות שכולות יקרות, תבעו את הפיצויים המגיעים לכם כחוק. אכן גביית הפיצוי וקבלתו לא יתנהלו כמו בהליך אזרחי רגיל וייתכן כי ייקח שנים עד לקבלת מלוא הסכום. אולם, ובניגוד לדעות שנכתבו באתרי החדשות באינטרנט, לפיהן מדובר ב"תביעה הכי מיותרת", קיימות דרכים לגביית סכומי הפיצוי, מתוך חשבונות הבנק של הארגון המוחזקים בארץ ובעולם.

דעו כי "לא אלמן ישראל; לא רק כוחו עמו, גם ידידים לו, ידידי אמת" [מנחם בגין, מתוך נאום בכנסת, 1965].

פורסם בקטגוריה עדכוני פסיקה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.