מבוא

נזקי גוף שונים עלולים להיגרם באופנים רבים ובדרכים שונות.

המייחד פגיעות מעין אלו, להבדיל מפגיעות אשר נגרמות בתאונות דרכים, למשל, הוא כי לא בכל מקרה בו נגרם נזק גוף – קיים "מזיק" – גורם האחראי לפיצוי הנפגע.

פיצוי כזה יתממש במקום בו קיים מזיק ספציפי, אשר אירוע החבלה או נזק הגוף ארע באשמו, או ברשלנותו.

כלומר – לא די בעצם קרות הנזק, ואף לא בעצם העובדה כי קיים גוף אשר אחראי על מקום התרחשות התאונה – אלא שיש להוכיח כי אותו גוף התרשל, וכתוצאה מכך אירעה הפגיעה.

כך, אשה אשר הלכה בדרכה ונפלה לבור ביוב פתוח, ונגרמו לה נזקי גוף – תגיש תביעה לפיצוי כנגד העירייה, אשר בתחומה מצוי היה המפגע – ואשר לא עשתה די כדי למנוע אותו או לגדרו.

אורח אשר החליק במדרגות בבית המלון בו שהה, יוכל לקבל פיצוי באם יוכיח כי על המדרגות לא הותקנו אמצעים למניעת החלקה, כדרישות החוק והתקנים הרלוונטיים.

יורשיו של נער אשר טבע חו"ח בים, יוכלו לזכות בפיצוי במידה ויראו כי הרשות המקומית האחראית על החוף, לא הציבה שילוט המזהיר מפני הכניסה למתחם, ולא התריעה על היעדר קיומו של מציל, וכך הלאה.

חריג מסויים לכללים אלה, הנו במקרה של תאונות עבודה, שם אחריותו של המעביד הינה כמעט מוחלטת.

כאשר נזק גוף נגרם לעובד כתוצאה מאירוע ו/או תאונה כלשהי אשר התרחשו במהלך העבודה – יש מקום לבחון תביעה נזיקית כנגד המעביד.

מדובר בתביעה נפרדת ושונה מן התביעה המוגשת לביטוח הלאומי, והקריטריונים להגשתה הנם שונים.

בתביעה נזיקית כנגד המעביד, יש להוכיח כי אירוע התאונה נגרם ברשלנות המעביד, באופן בו לא פיקח על העובד והזהיר אותו מפני סכנות, לא הדריך אותו כיצד לבצע את עבודתו באופן הולם, לא סיפק לו אמצעי מיגון מתאימים, לא וידא את תקינות המכונות במפעל, ועוד.

תאונות עבודה יכולות ללבוש פנים וצורות רבות. עובד כללי אשר שבב פגע בעינו ופצע אותה לאחר שלא סופקו לו משקפי מגן, עובד אשר הכניס ידו למכונה חדה ואצבעו נגדעה, עובד אשר נפל מפיגום או סולם בעת ביצוע עבודה, עובד אשר נתבקש להרים משקלים כבדים וכתוצאה מכך נפגע בגבו – ודוגמאות רבות אחרות.

המייחד תאונות עבודה, הוא כי על פי ההלכה הנוהגת, מוטלת על המעביד אחריות מוגברת לדאוג לבטחונם של העובדים ולשלומם.

במרבית המקרים, אף אם נגרמה התאונה באשמו או כתוצאה מהתרשלותו של העובד – ייקבעו בתי המשפט כי למעביד אחריות לתאונה, לאור החזקה הקיימת כי כל אשר עושה העובד במהלך יום העבודה הנו לטובת המעביד ועסקו, ולפיכך למעביד אחריות אף למקרים מעין אלה.

על המעביד החובה לעשות כל שביכולתו למנוע נזק גוף לעובדיו, ובמקרה שאכן אירע נזק שכזה – ייבחן תחת זכוכית מגדלת על מנת לבחון האם אכן עמד בחובתו.

משרדנו מייצג לקוחות רבים אשר נפגעו בתאונות שונות, לרבות תאונות עבודה, ומסייע להם בתביעת המזיקים והאחראים לתאונות, על מנת שיזכו בפיצוי המגיע להם מאת המזיקים השונים. מובן שמשרדנו מספק מעטפת כוללת, ומסייע לנפגעים אף בתביעות מול הביטוח הלאומי בעת שהדבר נדרש, על מנת שיוכלו ליהנות מסל הפיצויים השלם והכולל להם הנו זכאים.

רשלנות רפואית

לרשלנות הרפואית פנים רבות וצורות שונות.

היא מתרחשת כאשר במהלך טיפול או פרוצדורה רפואית – נגרם לאדם נזק, נכות, פגיעה ואף, חלילה, מוות, כתוצאה מהחלטה שגויה, מטיפול לא נכון או לא מיומן דיו של הצוות הרפואי.

היא חלה על אותו רופא, אשר לא שלח את המבוטח לבדיקות הסקר הנחוצות, על אף קיומם של אותות אזהרה, ולאחר מכן התפרצה מחלתו.

היא מרחפת מעל ראשו של המנתח, אשר לא הסביר כראוי את הסיכונים הכרוכים בביצוע הניתוח, אלא לאחר שהתרחש הנזק.

למעשה, סוגיית הרשלנות הרפואית רלוונטית לכל שלבי הטיפול בחולה – החל מקבלתו, המעקב הרפואי אחריו, בחירת הבדיקות והפרוצדורות הרפואיות אליהן נישלח, מתן ההסברים ביחס למהות אותן פרוצדורות והסיכונים הכרוכים בביצוען או אי ביצוען – וכמובן, אופן ביצוע הטיפול.

גישת בתי המשפט כיום, הנה כי למטופל הזכות לקבלת המידע המלא, המקיף והמדוייק ביחס למצבו הרפואי, וביחס לאפשרויות השונות אשר ביכולת מדע הרפואה להציע לו. כך, מחוייב הצוות הרפואי בתיעוד מלא ומקיף הן של ההסברים אשר ניתנו למטופל, האלטרנטיבות השונות שפורטו בפניו – ואופן ביצוע הטיפול או הפרוצדורה הרפואית, לפרטיהם.

המשפט מכיר בעובדה כי האזרח הפשוט הנזקק לאותו טיפול רפואי, אינו בעל המידע והאמצעים כמו מערכת הבריאות והרופאים המטפלים, ולפיכך חלות על גורמים אלה חובות שונות כלפיו, לרבות חובת זהירות, והחובה לנהוג כלפיו במקצועיות, במיומנות ובסבירות.

יחד עם זאת, במרבית המקרים, לאחר קרות אירוע הנזק, מתנערים הגורמים הרפואיים מאחריות, ולמעשה מותירים את הניזוק מול שוקת שבורה, לעיתים כשהוא סובל מפגיעה משמעותית ביותר.

כך, בין הטענות השונות עמן התמודד משרדנו – כי הנזק נגרם באופן 'מקרי' בסמיכות לניתוח ואינו קשור אליו, כי המנתח פעל בסבירות וכי וכל רופא אחר היה פועל כמוהו, כי לא ניתן היה לאבחן את המחלה לאור תלונות התובע, כי הסיכונים הוסברו היטב למטופל על אף שלא הועלו על הכתב – ועוד רבות אחרות.

מדובר בתחום מורכב ביותר, הדורש ידע ניכר בתחום הרפואה, והכרת התהליכים השונים לרבות אופן פעולת בתי החולים וקופות החולים.

משרדנו מייצג לקוחות מול בתי החולים וקופות החולים השונות, מול מומחים פרטיים, מנתחים פלסטיים, מומחים בתחומי רפואת הנפש, מומחי פריון, רופאי מעקב הריון – ועוד רבים אחרים.

לרשות משרדנו עומדים מומחים רפואיים ויועצים בעלי שם, ואנו עושים הכל על מנת שאותם נפגעים כתוצאה מרשלנות רפואית יזכו בפיצוי המגיע להם.

לפיכך, במידה והנכם חשים כי נעשה לכם עוול, כי טיפול רפואי שביצעתם גרם ליותר נזק מאשר תועלת, כי לא הייתם מודעים לאופן בו נערך הטיפול או לחלופות השונות בהן ניתן לבצעו – חשוב לפנות לייעוץ משפטי אצל עו"ד הבקיא ומנוסה בתחום.

גלילה לראש העמוד