חישוב הפיצוי

גובה הפיצוי אשר ישולם לנפגע בתביעת נזקי גוף או רשלנות רפואית, מושפע ממספר גורמים המשתנים מנפגע לנפגע והעיקריים שבהם הינם:

מצבו הרפואי – לשאלת מצבו הרפואי של הנפגע חשיבות מכרעת על גובה הפיצוי. ככל שהפגיעה שנגרמה לו קשה יותר ובעלת השלכות תיפקודיות לעתיד (נכות לצמיתות), כך יגדל הפיצוי לו יהא זכאי.

גיל – כאשר קיימת נכות תיפקודית לצמיתות, לגילו של הנפגע, במועד התאונה, תהיה השפעה ישירה על גובה הפיצוי. ככל שהנפגע צעיר יותר, כך יהיה עליו להתמודד עם מגבלותיו תקופה ארוכה יותר, הפסדיו והוצאותיו יגדלו ועל כן יש לפסוק לו פיצוי גדול יותר על מנת לפצותו על מלוא הנזקים וההפסדים הצפויים לו במהלך כל חייו.

השתכרות – על מנת לחשב את הפסדי השכר של הנפגע, הן לעבר והן לעתיד, יש לבחון את השתכרותו בפועל לפני קרות התאונה כמו גם את כושר השתכרותו – לאיזו הכנסה היה צפוי להגיע אלמלא התאונה. ככל שכושר ההשתכרות של הנפגע גבוה יותר ויש לו נכות הפוגעת בכושר הזה (פגיעה תיפקודית), כך ייפסק לו פיצוי גבוה יותר.

סכום הפיצוי הכולל אשר ישולם לנפגע מורכב מסוגים שונים של נזקים המכונים "ראשי נזק". ראשי הנזק העיקריים הם כדלקמן:

כאב וסבל – להבדיל מבתאונות דרכים, שם ישנו "תעריף" או "מחירון" ידוע מראש לראש הנזק של כאב וסבל, בתביעות נזיקין "רגילות" אין סכום או מדד קבוע לפיצוי וגובה הפיצוי בגין ראש נזק זה מסור לשיקול דעתו הבלעדי של השופט הדן בתיק. בעבר היה מקובל לפסוק פי שניים עד שלושה מהסכום הנפסק בתאונת דרכים, למעט מקרים חריגים, אולם כיום מושם דגש רב יותר על חומרת הפגיעה ומידת הסבל שהיא גרמה/גורמת לנפגע.

הפסדי השתכרות – בכל הנוגע לתקופת העבר, דהיינו ממועד התאונה ועד למועד חישוב סכום הפיצוי, יש לבחון את הפסדי השכר שהיו לנפגע בפועל. באשר לעתיד, דהיינו ממועד חישוב סכום הפיצוי ועד לתום תקופת העבודה הצפויה (גיל 64-67 אצל שכיר/שכירה ו – 70 אצל עצמאי/ת), יש לבחון את ההפסד הצפוי בכושר ההשתכרות.

למעשה ככל שפוטנציאל ההשתכרות של הנפגע גבוה יותר, כך יגדל הפיצוי. פוטנציאל זה נקבע בדרך כלל על בסיס השכלתו של הנפגע, עיסוקו בפועל או יכולות העיסוק שלו אלמלא הפגיעה.

שיטת החישוב היא כזו שבדרך כלל כופלים את אחוזי הנכות התיפקודית שנותרה לנפגע בבסיס השכר שנקבע לחישוב (השכר טרם התאונה או ההכנסה הפוטנציאלית שלו אלמלא התאונה) כדי לקבל את שיעור ההפסד החודשי הצפוי. לאחר מכן ניתן לכפול הפסד זה במספר חודשי/שנות העבודה שנותרו לנפגע ולאחר היוון מתקבל סך ההפסד הצפוי.

חשוב לזכור כי חוק הפיצויים מגביל את בסיס השכר המקסימלי לסכום השווה לשילוש השכר הממוצע במשק.

עזרת הזולת – נפגע הסובל ממגבלות תיפקודיות נזקק לעיתים קרובות לעזרה של צד שלישי (משק בית, סיעוד, ניידות) בביצוע חלק מהפעולות היום-יומיות. הכוונה לעזרה בשכר אם כי לעיתים גם העזרה של בני משפחה קרובים, הניתנת מעבר לעזרה "הרגילה" תובא בחשבון.

גם כאן הפיצוי נחלק לשתי תקופות, העבר והעתיד. העבר מחושב לפי ההוצאות שהוציא הנפגע בפועל על העזרה האמורה. ככל שגם לפני התאונה נזקק הנפגע לעזרה, אזי שיש להוכיח כי לאחריה, גדל היקף העזרה והפיצוי יהיה כמובן בגין ההפרש. בכל הנוגע לעתיד, בהתאם לחומרת הפגיעה, יש להעריך את מידת העזרה שהנפגע יצטרך בביצוע הפעולות הרלוונטיות, בשל הפגיעה, עד תום תוחלת חייו.

הוצאות רפואיות – הנפגע זכאי להחזר ו/או פיצוי בגין הוצאות רפואיות (הוצאות בגין טיפולים רפואיים, תרופות ואביזרים רפואיים שונים) שנשא בהן ושהוא עלול לשאת בהן בעתיד ואשר אינן ניתנות במסגרת קופת החולים. במקרה של תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, מרבית ההוצאות מכוסות על ידי המוסד לביטוח לאומי.

ניידות – הנפגע זכאי לקבל פיצוי על כל הוצאות הנסיעה בהן נשא או יישא בעתיד לצורך קבלת טיפולים רפואיים או שיקומיים. מעבר לכך, ככל שפגיעתו של הנפגע מגבילה אותו בניידות, הוא עשוי לקבל פיצוי על ההוצאות שהוציא ו/או יוציא בעתיד על נסיעות. כך למשל, אם בשל מגבלות אורתופדיות הוא לא יוכל לנסוע בתחבורה ציבורית, הוא עשוי היות זכאי להחזר על הוצאות במוניות. ישנם נפגעים הזקוקים לרכבים מיוחדים (מותאמים לנכות) והם יהיו זקוקים לפיצוי בגין ההפרש בין רכב מיוחד שכזה לרכב "רגיל".

התאמת דיור – כאשר הנפגע אינו יכול להמשיך ולהתגורר בדירתו הקודמת בשל מגבלותיו (למשל אם נותר נכה ברגליו והדירה אינה בקומת קרקע וללא מעלית או אם הוא מרותק לכסא גלגלים ואין אפשרות למעבר עם הכסא בין חדרי הדירה או שאין לו נגישות למקלחת), הוא יהיה זכאי לפיצוי בגין העלויות הכרוכות בהתאמת הדירה או באם הדבר אינו אפשרי או אינו כלכלי, לפיצוי בעבור עלות החלפת הדירה לדירה מתאימה.

שתפו את המאמר

Share on facebook
Share on linkedin
Share on whatsapp

מאמרים נוספים

גלילה לראש העמוד